בפרקים הקודמים:
= = = = =
גולד הוציא את סודוודו אחרי שטוגקיס נפל.
"מי נראה לך ינצח?" שאלתי את פורט בלחישה, הרגשתי שאסור לי לדבר בקול כי אולי אני עלול לפספס משהו.
"נצטרך לחכות ולראות כדי לדעת", החזיר לי, גם הוא היה שקוע בקרב.
"חבטת זרוע!", "פטיש עץ!", אמבואר הסתער לעבר סודוודו עם אגרופים זוהרים כשסודוודו הגן על עצמו עם פטישים זוהרים בירוק.
הם זזו במהירות קטלנית, כל אחד חוסם את המתקפה של השני לפני שהיא פוגעת בו ומשגר מתקפה חדשה משל עצמו.
"סודוודו, רעידת אדמה!", קרא גולד וסודוודו קפץ באוויר, מקשה את עצמו ומתקרב לעבר האדמה במהירות כמו שהוא עשה בקרב הקודם.
"אמבואר, התרסקות רותחת!" קרא ארון ואמבואר קפץ לאוויר בדיוק כשסודוודו עמד לנחות, נוחת מעל סודוודו בגוף בוער באש.
כשאמבואר נחת על סודוודו חשבתי שארון ניצח גם בקרב הזה כשלפתע אמבואר הורם באוויר וסודוודו עמד מתחתיו, זורק אותו לעבר הסלעים בעוצמה קטלנית.
אמבואר נחת על הרגליים והסתער שוב לעבר סודוודו.
"אמבואר, הסתערות פראית!" קרא ארון ואמבואר הסתער לעבר סודוודו כשחשמל עובר בגוף שלו בניצוצות מסוכנים.
"סודוודו, חיקוי!", שני הפוקימונים התנגשו אחד בשני בעוצמה מטורפת, הרגשתי את המהלומות עד לחדר שישבתי בו.
"חבטת זרוע!", "חיקוי!", סודוודו ואמבואר התחילו לשלוח אגרופים מהירים אחד לשני, כל אגרוף שפוגע באגרוף היריב גורם להדף שהורס את המגרש רק יותר ויותר.
לפתע אמבואר הצליח לחדור את ההגנה של סודוודו ופגע בראש של סודוודו מלמעלה במכה קטלנית.
חשבתי שסודוודו עומד ליפול אבל הוא בתגובה שלח את היד שלו וחבט בסנטר של אמבואר מלמטה בעוצמה.
שני הפוקימונים התחילו להחליף מהלומות קטלניות אחד בשני, ראש, בטן, צלעות, כל מתקפה פוגעת בנקודות הרגישות ביותר שיש לפוקימון.
"אבל למה הם לא… מגנים על עצמם?", שאלתי בקול, הרי הם הצליחו לעמוד במהירות אחד של השני עד לפני רגע, לא הגיוני שפתאום הם לא מסוגלים לעשות את זה.
"תסתכל על ארון, עכשיו תסתכל על גולד", אמר לי פורט מאחוריי והניח ידיים על הכתפיים שלי.
הם הסתכלו קדימה במבט מלא נחישות, לא מסיטים מבט אפילו לרגע.
"מה אני אמור לראות כאן?", לא הבנתי מה פורט רוצה ממני בדיוק, אבל כדאי שיגיע לנקודה.
"אתה רואה איך הם לא מתנהגים כאילו קרה משהו לא בסדר? כי לא קרה", לחש לי בשקט.
"הסיבה היחידה שהם לא מתחמקים היא כי הם החליטו שאין שום עניין להתחמק. זה רק יהפוך את הקרב לארוך ומתיש יותר. הם החליטו לבדוק למי מבין שניהם יש את הסיבולת החזקה ביותר. מי שישרוד יותר מתקפות יהיה המנצח בין שני הפוקימונים האלה", פורט סיים את ההסבר והתרחק קצת אחורה, הרגשתי את המהלומות שלהם פוגעות אחד בשני אפילו כאן בחדר.
לא יכולתי להסיר את המבט שלי מהמסך, אפילו לא לרגע, לא רציתי לפספס כלום. ואז, הכל נגמר במכה אחת אחרונה. סודוודו פוגע בצד הימני של אמבואר מלמטה, בזמן שאמבואר פוגע בו מלמעלה, הרגשתי רעד חזק אפילו יותר מהמכות האחרות. שניהם עמדו ככה למשך כמה שניות, נועצים אחד בשני מבטים קטלניים, ואז שניהם נפלו אחורה בו זמנית והתעלפו. הקהל התפרע, גם אני הרגשתי את הלב שלי מתחיל לחזור לדפוק בקצב הרגיל שלו. זה היה קרב מדהים. עכשיו מה שעניין אותי, זה לראות איך הוא ימשיך.
= = = = =
כל מנהיגי המכון היו המומים מהתוצאה של הקרב הנוכחי, תיקו. גולד החזיר את סודוודו לכדור שלו בזמן שארון עשה את אותו הדבר עם אמבואר. ארון שלף אולטרה בול רביעי וזרק אותו לכיוון הזירה כשגולד עושה את אותו הדבר. מהפוקדור של גולד יצא אמפרוס, כבשה חסרת צמר בצבע צהוב שעומדת על שתי רגליים. הראקרוס יצא מהכדור של ארון, מסתכל על אמפרוס במבט קטלני.
"הראקרוס, התפתחות מגה!" קרא ארון והוציא מהכיס שלו אבן מפתח, הראקרוס התחיל לזהור והשתנה לצורת המגה שלו, הופך לגדול ואימתני הרבה יותר.
"אמפרוס, מכת ברק!", "הראקרוס, טיליי קוצים!", השני הפוקימונים ירו אחד על השני מתקפות הרסניות שבמידה והיו פוגעות היו גורמות לנזק כבד.
הראקרוס ירה קוצים מהידיים שלו, בזמן שאמפרוס שיגר מכת חשמל מתוך כל הגוף שלו. המתקפות נפגשו באמצע הדרך ויצרו פיצוץ.
"זה מדהים כמה עוצמה יש להם… סודוודו ניצח למרות יתרון הסוגים… לא יכול להיות… אולי הוא למד איך להתנגד אליהם…", סלין התחילה למלמל ליד לונה כשמבט שלה נחוץ במסך.
לונה רק חייכה, סלין נשארת סלין, גם אם זה בקרב אכזרי בין מאמנים.
"אמפרוס, עכשיו!" קרא גולד ולפתע מתוך העשן שנוצר בפיצוץ אמפרוס קפץ לכיוון הראקרוס במהלך לא צפוי בכלל. תוך כדי הקפיצה הוא שיגר מתקפת חשמל שפגעה בהרקרוס מתקפה ישירה ואז אמפרוס נחת מול הראקרוס והתחיל לשגר לעברו אגרופים בוערים באש. היה נראה שהם חזקים הרבה פחות מהאגרופים של סודוודו, אבל נראה שהם עדיין פגעו בהראקרוס די חזק.
"הראקרוס, קרב צמוד!" קרא ארון והראקרוס הדף את הידיים של אמפרוס בבת אחת לצדדים, לא משאיר לו שום אפשרות להתגונן.
הראקרוס שיגר אגרופים קטלניים לעבר אמפרוס, ואז באגרוף אחד אחרון הוא העיף אותו הרחק ממנו. אמפרוס הסתובב באוויר ונחת נחיתה רכה, אבל היה אפשר לראות שהנזק כבר נעשה והוא לא זז באותה תנועה חלקה כמו בהתחלה.
"אמפרוס, מכת ברק!", "הראקרוס, טיליי קוצים!" המצב חזר על עצמו ושתי המתקפות פגשו אחת בשנייה בדיוק באמצע, גורמות לפיצוץ.
"אמפרוס, פעימת דרקון!" קרא גולד ואנרגיה בצורת ראש דרקון חצתה את העשן לשניים ופגעה ישירות בהראקרוס, דוחפת אותו אחורה בעוצמה.
"הראקרוס, קדימה!" קרא ארון והראקרוס נעץ את הרגליים שלו באדמה וחצה את האנרגיה לשניים.
היה אפשר לראות שאפילו גולד נראה קצת המום כשההראקרוס עשה את זה והתחיל לרוץ לעבר אמפרוס, אם כי בקצת כבדות.
"אמפרוס, מכת ברק! בכל הכוח!", קרא גולד ואמפרוס שיגר מכת ברק הרסנית לעבר הראקרוס.
לונה חשבה שזה הסוף אבל הראקרוס המשיך לרוץ דרך מכת החשמל ותפס את אמפרוס.
"טיליי קוצים!", קרא ארון והראקרוס נתן אגרוף לבטן של אמפרוס ושיגר טילי קוצים מטווח אפס.
אמפרוס רק פקח עיניים בהפתעה והתעלף מיד לאחר מכן, אין שום סיכוי שהוא ישרוד מתקפה כזאת. התרגיל כמובן עלה לארון. ההראקרוס שלו נראה מותש ופצוע, הוא לא ישרוד עוד הרבה. גולד החזיר את אמפרוס לכדור שלו במבט כבוש, ואז הוא התחיל להשמיע קולות מוזרים. בהתחלה לונה חשבה שזה בכי, אבל אז גולד הרים את הראש שלו מעלה והתחיל לצחוק. זה לא היה צחוק של לעג, זה היה צחוק מלא באושר, צחוק שאנשים צוחקים כשחיוך רגיל כבר לא מספיק. הוא צחק וצחק ובסוף התחיל להירגע, נושם עמוקות כדי להרגיע את עצמו.
"מה מצחיק אותך?!", שאל ארון בכעס.
"אני לא צוחק עליך, אני מאושר", הוא הרצין, אבל החיוך נשאר על הפרצוף שלו.
"אני מאושר שסוף סוף זכיתי לפגוש את ארון האמיתי, ולא ארון העלוב שהיה כאן עד עכשיו", הוא הוציא פוקדור רגיל מהחגורה שלו, הפוקדור נראה קצת חבוט וישן לדעתה של לונה.
"אתה מוכן שותף?", שאל גולד את הפוקדור ואז זרק אותו אל הזירה.
ברגע שהפוקדור נגע ברצפה עמוד אש אדיר השתגר לעבר השמיים, הוא היה ענקי. לונה הרגישה את החום על הפרצוף שלה, את העור שלה נמתח על הגולגולת שלה. ברגע שהאש נרגעה ונעלמה היה אפשר לראות את טייפלוז'ן של גולד מביט קדימה לעבר ההראקרוס של ארון במבט רצחני.
"טיליי קוצים!", קרא ארון בלי הקדמות מיותרות והראקרוס התחיל לשגר יריות לעבר טייפלוז'ן במהירות.
"טייפלוז'ן, תתחמק", טייפלוז'ן זז במהירות קטלנית ואז נעמד על סלע במרכז הזירה, חיוך הופיע על הפרצוף של גולד.
"עכשיו, התפרצות הר געש!" קרא בקול וטייפלוז'ן התחיל לשגר מהאש שמסביב לצוואר שלו אש ולבה רותחת.
כל הזירה התחילה להתמוסס מהחום, האבנים שינו את הצורה שלהם למן גושים לא מזוהים.
"זה היה עוצמתי… אולי אפילו עוצמתי כמו נרון…" מלמלה סלין ליד לונה והמשיכה להתבונן בקרב בריכוז, גם לונה לא רצתה לפספס שום רגע.
הראקרוס שכב מעולף ושרוף בכמה מקומות בגופו על הרצפה, הוא היה מחוסל זה בטוח. ארון הכניס אותו לכדור שלי ונשם עמוק.
"יש לי בקשה", אמר ארון לפתע.
גולד הרים גבה, והסתכל על ארון במבט שואל.
"אני רוצה שהקרב יהיה קרב כפול מעכשיו", אמר והסתכל על גולד במבט נחוש.
"אני מקבל את האתגר שלך!", אמר גולד בחיוך והוציא עוד פוקדור, על האחד הזה היה סמל של תחרות תפיסת החרקים בג'וטו.
הוא זרק אותו ויצא ממנו סיזור אימתני למראה.
ארון נשם עמוק ואז פקח את העיניים שלו והוציא שני פוקדורים, הראשון היה פוקדור רגיל למראה, השני היה ביסט בול, הכדור שהשתמשו בו כדי לתפוס את האולטרה ביסטס במחוז אלולה. הוא זרק אותם בצעקת קרב למרכז הזירה. שני הפוקימונים היו פוקימונים שלונה בחיים לא ראתה. הוא היה דמוי דוב, עומד על שתי רגליים, והיה בצבע שחור ולבן. הפה שלו, והאצבעות ברגליים ובידיים היו בצבע צהוב ומן שני סרטי בנדנה היו מחוברים לאחורי הראש שלו והתעופפו באוויר ממשב רוח שלונה לא הרגישה משום מה. השני היה פוקימון בצבע אדום, בעל ראש ייתוש, מחושים בצידי הראש וחדק ארוך שיוצא ממרכז הפרצוף, היה לו גוף של מרים משקולות אולימפי, וארבע רגלי חרק מוזרות יצאו מהחלק התחתון של הגוף שלו, ארבע כנפיים היו מחוברות לגב שלו.
"מה אלה…? אלה בכלל פוקימונים?" שאלה לונה בבלבול, היא לא ראתה את הפוקימונים האלה בחיים שלה.
"האחד הזה הוא אורשיפו, פוקימון שנחשב לאגדה במחוזות מסויימים, הוא מומחה באומניות לחימה", הסבירה סלין ללונה בשקט, לא מסיטה מבט מהזירה, מהופנטת.
"הפוקימון השני נקרא באזוול, הוא אולטרה ביסט. אני לא יודעת איך ארון השיג אחד אבל…", היא שתקה ולא המשיכה.
"גבירותיי ורבותיי! מנהיג המכון ארון מוכיח לנו שהיה לו קלף אחד אחרון בשרוול! שני פוקימונים שנחשבים אגדיים בעיני אנשים מסויימים עומדים בצד שלו בזירה!", לאט לאט הקהל הבין מה בדיוק קורה מול עיניהם והתחילו להתפרע.
"אם אהבת את מה שהיה עד עכשיו…", אמר ארון וחייך חיוך פרוע, "אתה תמות על מה שיגיע בהמשך!"
גולד חייך חיוך דומה, "אז קדימה!", החזיר לו ומה שנראה כמערכה האחרונה של הקרב התחיל.
= = = = =
"אתה רואה את זה, סטון? זה עומד להיות קרב אגדי", אמר סת' בשקט ונעץ מבט במסך שלפניו.
"זה כל מה שיש לך בראש, קרבות", החזיר לו סטון אבל גם הוא המשיך להביט במסך, שום אדם לא יכול להיראות אדיש בזמן הקרב הסופי בין ארון לגולד.
טייפלוז'ן הסתער לעבר אורשיפו ברגע שהקרב החל, "אגרוף רעם!" קראו שני המאמנים ושני הפוקימונים הסתערו אחד לעבר השני באגרופי חשמל קטלניים, כל פעם שהאגרופים שלהם התנגשו גל חשמלי התפרץ במרחב הזירה.
סיזור ובאזוול עמדו משני צידי הזירה כשהם לפתע התחילו לנפנף בכנפיים שלהם במהירות כמעט בלתי אפשרית ואז עפו אחד לעבר השני, הם נפגשו במרכז הזירה בעוצמה והתעופפו אחד מהשני באיטיות, נשארים באוויר.
"סיזור, אגרופי קליע!", קרא גולד, הוא חייך חיוך מלא הנאה, סיזור עף בזריזות לעבר באזוול, מתחיל לשגר לעברו אגרופים במהירות בלתי נתפסת, גורם לבאזוול להיכנס לעמדת התגוננות.
"באזוול, אגרוף דיינמי!", באזוול הדף מעליו את סיזור שנראה מופתע לחלוטין ואז העיף אותו לרצפת הזירה באגרוף שהתפוצץ ברגע שהוא פגע בסיזור, מרסק אותו במרכז הזירה בעוצמה קטלנית.
סיזור שכב במרכז הזירה, מנסה להתאושש בזמן שבאזוול התחיל לעשות תנועות להבלטת השרירים שלו, בעיקר לרושם.
"באזוול, סיים את זה!", קרא ארון ובאזוול הבליט את החזה שלו לפני שהאגרופים שלו התחילו לזהור באור קטלני, ואז הוא צלל במהירות לעבר סיזור כשהאגרופים מכוונים קדימה בזמן שסיזור נאבק לעמוד.
"טייפלוז'ן, התפרצות הר געש!" קרא גולד וטייפלוז'ן תפס מרחק מאורשיפו ושחרר פרץ אש לעבר כל מקום בזירה, גורם לבאזוול לעצור באמצע ההסתערות שלו ולסגת.
"באזוול, אורשיפו, אגרופי רעם על טייפלוז'ן!", קרא ארון ושני הפוקימונים שלו הסתערו על טייפלוז'ן, דוחקים אותו לפינה.
אחרי כמה רגעים בהם טייפלוז'ן ניסה להתגונן מהמתקפות של שניהם, באזוול הצליח לפגוע בו עם אגרוף והעיף אותו במרחבי הזירה עד שהוא פגע בקיר הזירה שמולם.
"באזוול, אגרוף דיינמי! אורשיפו, מהלומה זדונית!", קרא ארון ובאזוול עף חזרה לשמיים, מתחיל לצלול לעבר סיזור שעדיין שכב על הרצפה בזירה בחוסר תנועה.
טייפלוז'ן נעמד בקושי כשאורשיפו עמד מולו, הילה אפלה סובבת אותו. הוא נשם עמוק ועצם עיניים ואז הוא פקח אותם ושיגר אגרוף קטלני לעבר מרכז הגוף של טייפלוז'ן, הוא פגע בדיוק במרכז הגוף וטייפלוז'ן התקפל כשהאגרוף נעוץ בבטנו.
"וואו… מי חשב שגולד יפסיד… ועוד אחרי שהוא הוביל בהתח-" התחיל סטון לומד ונקטע באמצע.
"שקט. זה לא נגמר", אמר סת' ונשען קדימה, גולד עדיין לא הוריד את החיוך מהפרצוף שלו.
גולד הרים את היד שלו רגע לפני שבאזוול נחת על סיזור, וצעק משהו שלא היה אפשר לשמוע ואז באזוול נחת בעוצמה על האדמה ומעוצמת הפיצוץ חול ואבנים התפזרו לכל עבר, לא נותנים למצלמות לקלוט כלום. כשהחול התפזר היה אפשר לראות את באזוול מול מגה סיזור אימתני שעצר את האגרופים שלו בצבתות הענקיות שלו. הוא הדף את באזוול אחורה ובדיוק באותו הרגע פיצוץ התרחש בצד השני של הזירה ואורשיפו הועף בעוצמה והתנגש בקיר שנמצא בצד הנגדי בו הוא וטייפלוז'ן עמדו. מתוך הפיצוץ יצא טייפלוז'ן, עם עיניים אדומות לחלוטין, האש שלו בוערת בעוצמה קטלנית בהרבה מלפני כן, והוא הסתכל על אורשיפו במבט קטלני.
גולד חייך בחיוך ניצחון, "אני מניח שהגיע הזמן להיות רציניים חבר'ה. טייפלוז'ן! אגרופי רעם! סיזור! אגרופי קליע!", קרא גולד וטייפלוז'ן הסתער על אורשיפו באגרופי רעם כשאורשיפו בקושי מספיק להתחמק מהם בזמן שסיזור עף לשמיים ונלחם ראש בראש עם באזוול, מחליף איתו אגרופים קטלניים שכנראה היו הורגים כל בן אנוש שהיה חוטף רק אחד מהם.
"אורשיפו, מהלומה זדונית! באזוול, אגרוף ממוקד!" קרא ארון, כמעט בפניקה והילה אפלה עלתה מאורשיפו כשהוא פגע בטייפלוז'ן עם האגרוף שלו ובאזוול כיוון אגרוף קטלני לעבר הראש של סיזור.
לפתע החיוך נעלם מהפרצוף של גולד והוא הסתכל על הקרב במבט קטלני, "סיימו את זה!", קרא גולד וטייפלוז'ן ספג את האגרוף של אורשיפו ונתן לו מכה קטלנית אפילו יותר, מעיף אותו לאחור ומשאיר אותו פתוח למתקפות. בדיוק באותו הרגע סיזור פשוט הדף את האגרוף של באזוול עם הצבט שלו, משאיר אותו חסר הגנה לחלוטין.
"עכשיו, טייפלוז'ן! סיזור! מכת מטאור מתפוצצת!", צעק גולד בעוצמה וסת' ידע באותו הרגע שזה המהלך הסופי, זה עומד להיות המהלך האולטימטיבי שלו.
סיזור פגע בבאזוול עם שתי צבטות אדירות, מעיף אותו אפילו גבוה יותר ואז פוגע בו בעוצמה בצורת זגזג, כאילו הוא משחק איתו מסירות. אחרי שלוש פעמים הוא הופיע במהירות לא רגילה מעל באזוול ועם שתי צבטות הוא שלח אותו לעבר הקרקע, שם הוא התרסק בעוצמה אדירה, רגע לאחר מכן אורשיפו עף לאותו המקום והתרסק ליד באזוול, טייפלוז'ן מסתכל עליו במבט כמעט מטורף.
סיזור לפתע זהר באור קטלני והכנפיים שלו גדלו וזהרו באור יפהפה של צבעי הקשת, ממש כמו כנפי פרפר. הצבט הימנית שלו גדלה, בדיוק כמו הפטיש של סודוודו בתחילת הקרב. הוא הרים את הצבט לשמיים ואז הוריד אותה למטה בתנופה וצלל למטה, בזמן שטייפלוז'ן משחרר פרץ אש מהצוואר שלו, הוא היה כל כך קטלני שהמגנים של הזירה עלו אוטומטית רק כדי שמי שיושב ביציע לא ישרף.
טייפלוז'ן מיקד את כל האנרגיה שלו באגרוף שלו ואז שלח אותו לעבר האדמה, שולח את המתקפה לעבר באזוול ואורשיפו בזמן שהיא הורסת כל דבר בדרך שלה. סיזור התרסק על באזוול ואורשיפו בדיוק באותו הרגע שפיצוץ האש של טייפלוז'ן הגיע לאותה הנקודה, מה שגרם לפיצוץ אדיר וחסם כל יכולת לשמוע או לראות משהו שקרה בזירה. הרמקולים של הטלוויזיה הוציאו צפצוף צורם, כנראה אפילו הם לא יכול לקלוט את עוצמת הפיצוץ הזה.
כשהאור נחלש היה אפשר לראות את סיזור ואת טייפלוז'ן עומדים גב אל גב כשלצידם באזוול ואורשיפו שוכבים חסרי הכרה, הקהל לא השמיע אפילו ציוץ.
סיזור הושיט את הצבט שלו אחורה בדיוק כשטייפלוז'ן עשה את אותו הדבר עם היד שלו. היד של טייפלוז'ן והצבט של סיזור פגעו אחת בשנייה ואז הם הרימו את היד לכיוון מעלה, בתנועת ניצחון, באותו הרגע הקהל התפרע כמו שלא קרה מאז תחילת הטורניר.
"גבירותיי ורבותיי! המנצח הוא גולד!" קרא השדרן והפרצוף של גולד הופיע על המסך הגדול, מתחתיו מופיע צילום של הפוקימונים שלו בתנועת ניצחון.
ארון הסתכל על המצב במבט המום, הוא פשוט הסתכל כאילו הוא ראה את הבלתי יאמן מתגשם מול העיניים שלו.
"היי. קרב טוב", אמר גולד והושיט לארון את היד אחרי שהתקרב אליו מספיק.
"קרב טוב…? אני הפסדתי…", אמר כשהמבט לא נעלם מהפרצוף שלו.
"נו, אז? אתה לא צריך לנצח כדי שקרב יחשב קרב טוב", אמר גולד והשאיר את היד שלו מוכנה ללחיצה.
היה נראה שמה שגולד אמר העיר את ארון מהמצב שהוא היה שקוע בו והוא לחץ לגולד את היד בעוצמה.
"כן, קרב טוב", אמר בלי לחייך, "אבל בפעם הבאה… בפעם הבאה אני אנצח!", הכריז בעוצמה כבושה והלך לכיוון היציאה אחרי שהוא הכניס את הפוקימונים שלו לפוקדור שלהם.
"אני מצפה לראות את זה בקוצר רוח!", החזיר לו גולד בחיוך ואז הסתובב והתחיל להתקדם לעבר היציאה השנייה.
"קדימה רודפי תהילה מגעילים שכמותכם", קרא לסיזור וטייפלוז'ן בלי להסתובב, "תצאו מפוזת הניצחון הגרועה שלכם ובואו נלך לטפל בכם. בטח כואב לכם בכל הגוף אחרי הקרב הזה".
סיזור וטייפלוז'ן הסתכלו על הקהל מצד אחד אחד ועל גולד מצד שני.
"אם לא תבואו תוך חמש שניות אני אתן לכם להישאר כל הלילה עם הכאב הזה", הכריז גולד וגרם לשניהם לרוץ בבהלה לעברו ולעבר היציאה.
אחרי שהם הגיעו אליו הוא טפח לשניהם על הזרוע ואז משך אותם לחיבוק כמו שרק מאמן יכול להעניק לפוקימון שלו. שלושתם יצאו מהזירה וסדרני ליגה חזרו כדי לתקן את הזירה בפעם המי יודע כמה בטורניר הזה.
ארון נכנס לחדר בו סת' וסטון ישבו, אחרי הכל סת' היה צריך לצאת לקרב הבא.
"זה היה קרב טוב", אמר סת' אחרי כמה רגעים של שקט.
"אני מקווה שאתה יכול לתת קרב טוב יותר", החזיר לו ארון בחיוך.
"אל תדאג, אין לך מושג כמה הפתעות הכנתי לקרב הזה", החזיר לו בקול מסתורי. ארון רק חייך חיוך קטן ויצא מהחדר.
"אתה מוכן לקרב נגד טראן?", שאל סטון בזמן שראו על המסך את עובדי הליגה מתקנים את הזירה במרץ.
סת' רק חייך חיוך מצפה, "מוכן יותר משאי פעם הייתי".