בפרקים הקודמים:
= = = = =
נשמתי עמוק ויצאתי לאיצטדיון, שומע את קריאות הקהל. התקדמתי לאמצע הזירה כשסול – מנהיג מכון האדמה – התקדם מהעבר השני, עם שיער ועיניים בצבע חול וחיוך שליו.
"טראן. אני חייב להודות, אתה סקרנת אותי כבר בפעם הראשונה שראיתי אותך", אמר לי סול כשהגענו למרכז.
"מה הכוונה?"
"יש לך מבט של אחד… של אחד שיודע להילחם, אני אוהב את זה. מה אתה אומר שניתן כאן קרב ראשון שיעיף את הקהל?", אמר בחיוך.
"זאת בדיוק הייתה התוכנית שלי", החזרתי לו בחיוך.
"תהיה לך בעיה אם הקרב הזה יהיה עם ארבעה פוקימונים לכל צד בקרב כפול? זה סוג הקרבות שאני משתמש בהם במכון שלי", שאל סול כשעמדתי לזרוק את הכדור שלי.
בסופו של דבר קרבות כפולים הם אולי לא קרבות משולשים, אבל גם בהם יש אתגר מסוים.
"בוא נתחיל!", אמרתי ושלפתי שני פוקדורים כשהוא שלף שניים משלו.
מהשניים שלו יצא היפופוטם בצבע שחור כהה, היפאודון, וגארצ'ומפ. משלי יצאו מקרטוס וקקטורן.
"קקטורן, פרץ מדברי!", קראתי ורגע לאחר מכן הזירה הפכה למדבר שלם שהיה מלא בקקטוסים.
"הייתה לי הרגשה שתבוא עם אסטרטגיה כזאת, אבל זה לא אומר שתוכל לנצח אותי! היפאודון, רקיעת זעם! גארצ'ומפ, טופר מתכת!", קרא סול והאדמה והיפאודון רקע על האדמה בעוצמה, משגר פרץ אדמה לעבר מרקטוס בזמן שגארצ'ומפ שלו זז במהירות, עובר במהירות בין חפירה באדמה לבין קפיצה על הקקטוסים.
"קקטורן, זרוע מחטים! מרקטוס, את יודעת מה לעשות!", קראתי וקקטורן עלה על אחד הקקטוסים ובמהירות בלם את גארצ'ומפ אחורה, שניהם מחליפים מהלומות בקפיצות מקקטוס לקקטוס בזמן שמרקטוס מצמיחה שורשים ומקבעת את עצמה באדמה, לא נותנת למתקפה של היפאודון לפגוע בה יותר מדי.
"מרקטוס, כדור אנרגיה!", קראתי ומרקטוס שיגרה לעבר היפאודוו כדור אנרגיה ירוק שפגע בו וגרם לו לשאוג בכאב.
"היפאודון, נשיכה! גארצ'ומפ, הסתערות דרקון!", קרא והיפאודון הסתער על מרקטוס כשגררצ'ומפ קפץ באוויר ואז זהר באור סגול ובסיבוב מכיוון מעלה הסתכל על קקטורן.
"מרקטוס, מגן קוצים! קקטורן, נקמה!", קראתי ומרקטוס יצרה סיבבה מגן ירוק עם קוצים ארוכים שהגן עליה מהיפאודון שתקף אותה וגם גרם לו נזק על ידי הקוצים.
קקטורן נפגע מהמתקפה של גארצ'ומפ ואז זהר באור אדום ושחרר את כל האנרגיה שאגר באגרוף אחד לעבר גארצ'ומפ, מעיף אותו על אחד הקקטוסים בעוצמה וגורם לו להתעלף.
סול החזיר את גארצ'ומפ לכדור שלו והוציא את הפוקימון הבא שלו, קרוקודייל.
"קרוקודייל, חפירה! היפאודון, נשיכה, עוד פעם!", קרא סול ובזמן שהקרוקודייל שלו נכנס מתחת לאדמה, ההיפאודון שלו תפס את מרקטוס בעוצמה, מנער אותה בעוצמה וזורק אותה על אחד הקקטוסים בחבטה. לא הייתה לי ברירה, הייתי חייב להשתמש בזה.
"מרקטוס! את יודעת מה לעשות! קקטורן, זרוע מחטים על היפואודון!", קראתי וקקטורן מיהר להסתער על היפאודון, נכון להגן על מרקטוס.
"קרוקודייל, זנב ברזל!", קרא סול ומהאדמה יצא קרוקודייל בפרץ חול לכל הצדדים.
הוא חבט בקקטורן עם זנב זוהר מעיף אותו לעבר היפואודאון שפתח את הפה שלו וסגר אותו בעוצמה על קקטורן. קקטורן החזיק את הפה של היפאודון בכוח עם הידיים והרגליים שלו אבל לאט לאט היפאודון הצליח לסגור את הפה שלו יותר ויותר.
"קדימה קקטורן! בכל הכוח!", צעקתי לעברו כשקרוקודייל הצטרף והתחיל לפגוע בקקטורן עם טופרים זוהרים.
"אתה עומד לעשות משהו חוץ מלהתגונן?", צעק אליי סול מעל הסופה.
"בשביל מנהיג מכון שמתמחה בקרבות כפולים, אתה לא מתמקד מספיק בשני הפוקימונים של היריב", החזרתי לו עם חיוך.
הוא פתח עיניים לרווחה והסתכל על מרקטוס שחיברה את הידיים שלה לקרקע וזהרה בעוצמה. היו מאות אם לא אלפי קוצים על הגוף שלה באותו הרגע, הרבה מעבר למה שהיה לה בזמן רגיל. לעומת זאת, כל הקקטוסים בזירה איבדו את הקוצים שלהם לגמרי. התאמנתי על המתקפה הזאת רק בחודש האחרון אז היא לא מושלמת, אבל היא תעשה את העבודה.
"מרקטוס, פיצוץ קוצני!", "קרוקודייל, חפירה!", אני וסול קראנו בו זמנית בזמן שקרוקודייל נכנס מתחת לאדמה בזריזות ומרקטוס שיחררה את כל הקוצים שעל גופה בפרץ הרסני, פוגעת בכל מה שנמצא בסביבה, כולל קקטורן.
ברגע שפרץ הקוצים הופסק כל מה שהיה על המגרש פשוט נהרס. היפאודון וקקטורן שכבו על הרצפה מעולפים וכל הקקטוסים בזירה נהרסו לחלוטין. שנינו החזרנו אותם לפוקדורים שלהם באותו הרגע.
"קרוקודייל, טופר דרקון!", קרא סול וקרוקודייל יצא מהאדמה עם טפרים זוהרים, מסתער על מרקטוס.
"מרקטוס, תתחמקי!", קראתי ומרקטוס התחילה להתחמק מהמתקפה של קרוקודייל בריקוד מסובך.
היא פשוט זזה לצדדים בריקוד מסובך, בדיוק ברגע האחרון כדי להתחמק מהמתקפות של קרוקודייל.
"צא, לודיקולו!", "צא פלייגון!", סול הוציא את הפוקימון האחרון שלו בזמן שלי נשאר עוד אחד מאחורה.
"פלייגון, אגרוף אש! קרוקודייל, זנב מתכת!" קרא סול והפוקימונים שלו הסתערו על מרקטוס ולודיקולו שהתחילו להתחמק בצעדי ריקוד מרהיבים.
היה משהו מצחיק לפי דעתי בשני פוקימונים אימתניים שתוקפים בעוצמה שני פוקימונים שפשוט רוקדים להם.
"לודיקולו, עכשיו! ריקוד בצה! מרקטוס, תגני עליו!", קראתי ולודיקולו קפץ אחורה בסלטה ואז התחיל לרקוד ריקוד מסובך שזימן ענני גשם וגם גרם לצמחייה של שורשים לצמוח בזירה.
"מהר, תורידו את לודיקולו!", קרא סול ופלייגון וקרוקודייל הסתערו לעבר לודיקולו. מרקטוס עמדה עם הגב אל לודיקולו והגנה עליו מהם עם מגן קוצים שהלך ונחלש מרגע לרגע.
בסופו של דבר לודיקולו סיים את הריקוד שלו ובצה שלמה הייתה על כל שטח הזירה, עם עצים מסביב ומים בוציים במרכז. המגן של מרקטוס נשבר וקרוקודייל ופלייגון העיפו את מרקטוס בעוצמה, מעלפים אותה. החזרתי אותה לכדור שלה והוצאתי את הפוקימון הבא שלי, פטרייה שנראית בדיוק כמו פוקדור במבט מלמעלה, אמונגוס.
"אמונגוס, פצצת רפש! לודיקולו, קרן קרח!", קראתי ואמונגוס שיגר פרץ של רפש סגול לעבר קרוקודייל שלא הפריע לו במיוחד בזמן שפלייגון התחמק מקרן הקרח של לודיקולו.
"קדימה פלייגון, תוריד את האמונגוס! קרוקודייל, זעם קיסרי!", קרוקודייל התחיל להסתער על לודיקולו כמעט בעיוורון בזמן שלודיקולו התחמק ממנו בלי בעיה בזירה החדשה, לודיקולו זז במהירות יוצאת דופן באזורים כאלה.
פלייגון תקף את אמונגוס באגרופים בוערים וגרם לה פציעות די חמורות, אבל לא דאגתי.
"אמונגוס, שאיבה!", קראתי ואמונגוס הצמיח שורשים ופשוט שאב אנרגיה מחודשת מהבצה, מתרפא לחלוטין.
"פלייגון, חבטה כפולת כנף!", קרא ופלייגון פגע באמונגוס בכנפיים זוהרות, אבל גם את זה אמונגוס ריפא בלי בעיה.
בינתיים קרוקודייל התעייף ובקושי הצליח לזוז בבוץ של הבצה, ידעתי שזה הסוף.
"עכשיו לודיקולו, משאבת היידרו! אמונגוס, שאיבה!", לודיקולו פשוט שיגר פרץ מים לעבר קרוקודייל שעמד תקוע בבוץ ללא יכולת לברוח. המים פגעו בו והעיפו אותו על האדמה מחוסר הכרה. אמונגוס התחיל לשאוב אנרגיה מפלייגון וריפא את עצמו תוך כדי פגיעה בפלייגון. לודיקולו הצטרף אל אמונגוס ואחרי עוד קרן קרח פלייגון נפל קפוא.
"והמנצח בקרב הראשון והמדהים הזה הוא טראן, מנהיג מכון אזליה!", קרא הקריין בקול כשהקהל שאג בעוצמה.
"זה היה קרב טוב" אמר סול אחרי שעצם עיניים ונשם עמוק, "אני מקווה שתהיה לנו הזדמנות אחרת להילחם", אמר סול כשלחץ את ידי.
"כן, גם אני", חזרתי למקום שבו ישבו מנהיגי המכון והביטו בקרבות בינתיים. כל שאר המנהיגים לא היו שם, הם התכוננו לקרבות שלהם. הקרב של סלין ופנדורה התחיל. סלין הוציאה דאסקנואר כשפאנדורה שלחה לקרב את הסווייפר שלה שהיה כרוך סביב צווארה בדרך קבע.
"סווייפר, נשיכת רעל!", פנדורה לא חיכתה רגע ותקפה בכל הכוח, סווייפר פער פה והשיניים שלו נצצו באור סגול קטלני כשדאסקנואר תפס את הפה שלו בשתי הידיים והעיף אותו הצידה בלי להיפגע.
"דאסקנואר, אגרופי קרח!", קרא סלין והאגרופים של דאסקנואר התחילו לזהור באור כחול וקפוא והוא הסתער על סווייפר, משגר לעברו אגרופי קרח מהירים. סווייפר הצליח להתחמק מכמה מהם אבל אחד מהם פגע בזנב שלו והקפיא אותו.
"כאילו שאפשר להקפיא רעל! סווייפר, זנב רעל!", קראה פנדורה והזנב של סווייפר התחיל לזהור באור סגול דרך הקרח.
סווייפר שלח אותו במהירות ופגע בדאסקנואר, מנפץ את הקרח והודף את דאסקנואר אחורה ומרעיל אותו.
"דאסקנואר, התגנבות צללים!", קרא סלין ודאסקנואר לפתע הפך לצל מהיר ותקף את סווייפר מאחורה, גורם לו להתעלף.
פנדורה הזעיפה פנים ושלחה את הפוקדור הבא שלה, יצא ממנו ארבוק.
"ארבוק, נשיכת אש!", ארבוק זז במהירות ובניבים בוערים נשך את דאסקנואר ולא שחרר. אחרי כמה רגעים דאסקנואר איבד הכרה וסלין החזירה אותו לכדור שלו.
היא שלחה את הבאנט שלה ואז הצמידה את היד שלה לאבן המגה שהייתה מחוברת לצמיד שלה, "התפתחות מגה!", קראה והבאנט שלה שינה צורה לצורת המגה האימתנית שלו, עם טפרים ענקיים בידיים.
"טופר צללים!", קראה סלין ובאנט הופיע מול ארבוק והעיף אותו על הטפרים שלו כשהם זוהרים באור רפאים מאיים, ארבוק לא התרומם מהמכה. פנדורה הסתכלה על המצב בהלם והוציאה בידריל, היא הצמידה יד לאבן המפתח שלה, שהייתה תלויה על שרשרת צמודה לצוואר שלה. בידריל השתנה והפך להיות הסיוט הכי גדול של המכון שלי, הרומחים האלה… לא רציתי להיקלע נגדם לקרב.
"באנט, אגרוף אש!", "בידריל, נעיצת רעל!", שני הפוקימונים הסתערו אחד על השני בעוצמה, ובסוף בידריל נפל על הרצפה.
פנדורה רק החזירה אותו לפוקדור בהבעה מלאת בוז ויצאה מהזירה. גם היא וגם סלין התיישבו בספסלים.
"זה היה מרגש", אמרה סלין כשהתיישבה לידי.
"מאוד", החזרתי לה בפירגון.
"מעניין לראות איך סת' ולונה יסתדרו", אמרה בקול מצפה.
"אני בטוח שהם יסתדרו".
= = = = =
היה תורה של לונה לעלות לזירה אחרי הקרב של לאנס נגד קלייר. לא היה איך לקרוא לקרב ביניהם מלבד השמדה חד צדדית. לאנס לא עצר בעצמו אפילו לרגע, מתחילת הקרב הוא הוציא את דרגונייט שלו ונכנס בקלייר בשיא העוצמה. הוא הסתער עם טופר דרקון על אלטריה שלה ועילף אותה, הוא חיסל את דרגונייט שלה עם כנף מתכת ואת קינגדרה – האס שלה – הוא סיים עם זעם קיסרי, קלייר בחיים לא נראתה מובסת יותר, ולונה קצת ריחמה עליה.
לונה עמדה מול מרינה בזירה, כל הקהל מביט מסביב.
"את יודעת… אולי הצלחת לזכות בסת', אבל זה לא אומר שאני אתן לך לנצח בקרב הזה", אמרה מרינה והוציאה את הסלוברו שלה.
"זה לא אומר שאני לא אנצח, צא, לוסן!", אמרה והוציאה את לוסן, האבסול שלה.
"התפתחות מגה!", קראו שתיהן בוא זמנית כשהפוקימונים שלהם השתנו.
"לוסן, פעימת אופל!", "סלוברו, פעימת מים!", שני הפוקימונים הוציאו אנרגיה שהתנגשה ביניהם, גורמת להדף, "לוסן, מספרי איקס!", קראה לונה ולוסן הסתער על סלוברו ובמהירות שחרר חיתוך בצורת איקס שפגע בו, סלוברו התחיל לרחף מעט באוויר ולהתרחק מלוסן.
"סלוברו, קרן קרח!", סלוברו כיוון פרץ קרח שלוסן התחמק ממנו בקלות, "עכשיו, פעימת אופל!", קראה לונה שוב והפעם היא פגעה בסלוברו בצורה רצינית.
"מספרי איקס!", לוסן פגע בסלוברו בעוד חיתוך, משאיר אותו מעולף על רצפת הזירה.
"אל תחשבי שרק בגלל שניצחת את האס שלי, זה אומר שהקרב נגמר", אמרה מרינה אבל לונה ראתה את חוסר הביטחון שלה.
"אני לא חושבת, אני יודעת. את עומדת להפסיד בקרב הזה", אמרה בקול קשוח כשמרינה הוציאה את הפוקימון הבא שלה.
= = = = =
"זה היה אכזרי", אמר טראן לעבר לונה כשהיא התיישבה לידו, "את הורדת לה שלושה פוקימונים עם פוקימון אחד… לא ידעתי שאת כזאת חזקה לונה", אמר במין יראת כבוד מסוימת.
"חשבת שסתם אני מקום רביעי ברשימה ההיא? אני לא יכולה להחשיב את סת' ליריב שלי אם אני לא אנסה להשיג תוצאות דומות לשלו", החזירה לונה טיפה בשחצנות.
"את מגדירה את עצמך כיריבה של סת'? אבל… אתם זוג", אמר לה בבלבול.
"זה לא סותר. להיות יריב של מישהו אומר שאתה מחשיב אותו בתור שווה אליך ושהקרב ביניכם מאוד חשוב בעיניך. להיות יריב של מישהו לא אומר להיות אויב שלו, להפך, קח את רד ובלו לדוגמא, שניהם יריבים למרות שהם חברים מאוד טובים. מבין?", אמרה לונה וטראן הנהן בראשו באיטיות.
"נראה לי שאני מבין".
"אני ממש מחכה, לקרב בין סת' לאדוארד!", אמר טראן בהתרגשות, אבל ללונה הייתה הרגשה רעה בנוגע לזה. היא רק קיוותה שזה ישאר בגדר הרגשה.