בפרקים הקודמים:
= = = = =
אחרי שהסימן בעין שלי סוף סוף עבר רציתי לרדת למכון, אדם מצדו אסר עליי.
"אתה לא במצב לקרבות, תלך לנוח", אמר והוציא אותי מהמכון, הילד הזה עצבן אותי אבל לא יכולתי להגיד שהוא לא צודק, באמת הרגשתי סחוט למרות שלא עשיתי כלום חוץ מלנוח במשך כמה ימים. הגעתי הביתה והדלקתי טלוויזיה כדי להפיג את השעמום למרות שידעתי שאני כמעט לא אסתכל על מה שאראה שם. היו שם חדשות בידור, שהתעסקו בעיקר באדריאן, מנהיג המכון מורידיאן שאהב תשומת לב יותר מאשר את החיים עצמם.
"לא ידעתי שאתה אוהב רכילויות", אמר פורט שהופיע בלי שום התראה כמו תמיד.
"אתה חייב להפסיק לעשות את זה, אתה יכול לדפוק בדלת ולהיכנס", אמרתי בייאוש.
"אבל מה הכיף בזה?", שאל בקול מתעניין.
"כיף? זה נקרא נימוס, משהו שא-", התחלתי להגיד אבל מה שפרסמו בחדשות היה מעניין הרבה יותר.
"אתה מצלם את זה?", שאל סת' כשלידו לונה במבט מבולבל.
"יופי כי אני רוצה שכולם ידעו את זה. לונה, אני אוהב אותך!", אמר ומשך אותה לנשיקה, עכשיו אני צריך לראות את זה גם בטלויזיה.
"מעניין… סת' ולונה… לא ראיתי את זה מגיע…", אמר פורט בקול מהורהר.
"אני לא מאמינה! הם כאלה מוש!", אמרה אחת המרואיינות כששאלו אותה לגבי הזוג החדש באזור.
"לא יודע… לי זה נראה מבוים", ענה אחד אחר בספקנות.
"אני לא חושבת שהם מתאימים, הם כמו שני הפכים שונים", ענתה מישהי אחרת.
"אני לא יכול לחשוב על זוג מתאים יותר, מקווה ששניהם ירקבו אחד עם השני", ענה בחור גדול עם יד שנמצאת בגבס.
"אתה ידעת על זה?", פורט שאל והסתכל עליי בסקרנות.
"ידעתי רק אתמול, וגם אותי זה תפס בהפתעה. הם עשו את זה… על המיטה שלי…", אמרתי בקול מיואש.
"את זה?", שאל פורט בחוסר הבנה.
"כן… את זה", הדגשתי את המילה האחרונה.
"אה, זה. הבנתי", נראה שהוא מהרהר במשהו.
לפתע נשמע דפיקה בדלת והבחור שנקרא לוק נכנס בלי הזמנה.
"מצטער על ההפרעה, אבל אני צריך לספר לכם כמה דברים", אמר בהתנצלות והתיישב על הכורסא.
"מה העניין?", שאלתי בעייפות.
"זה בנוגע לרן", רק השם הוציא אותי מהעייפות שהייתי בה.
"מה אתה יודע על רן?", שאלתי במין כעס מסוים, כמה פורט בדיוק סיפר לו?
"אני חוקר על המקרה כבר תקופה ארוכה, אז אני יודע כל מה שצריך. בכל מקרה, גיליתי אתמול כמה דברים מעניינים ששכחתי להזכיר", אמר בקול קשוח והמשיך.
"טרנס, מנהיג המכון של אקרוטיק ורן… הם אחים, טרנס אמר את זה בעצמו אתמול לפני שכמעט שרף אותי למוות", אמר לוק בקול קשוח.
"זה לא אמור לשנות הרבה, ידענו שטרנס חלק מהקנוניה הזאת כבר לפני. עוד משהו שאתה חושב שאנחנו צריכים לדעת?", שאל פורט בקול ענייני.
"נרון, אני חושב שהוא גם חלק מהם, זה יכול להסביר איך הוא השיג אנטיי".
"נרון? רק בגלל שגם לו וגם לרן יש אגדי מסוג אש לא אומר שהוא חלק מ'ידו של הו-הו'", אמרתי במין כעס, הרגשתי שנרון היה בחור טוב, לא רציתי שיתגלה שטעיתי.
"טוב זה לא רק זה, ראיתי אותו בקרבות המחתרת שהשתתפת בהם. זה לא היה מראה נעים…", אמר בקול אפל וטראן נזכר מה בדיוק הולך שם.
"זאת לא הוכחה! אז מה אם נרון היה שם? גם אני הייתי שם, כרגע נרון לא חשוד בכלום מבחינתי", אמרתי בכעס.
"תקשיב… אני לא רוצה לריב איתך או משהו, אבל אני הולך לפי התחושות שלי, והתחושות שלי אומרות לי שהוא חלק מזה", החזיר לי לוק.
"אני חושב ששניכם צודקים, אנחנו לא יכולים לקחת בוודאות שנרון חלק מזה, אבל אנחנו כן נצטרך לפקוח עליו עין", אמר פורט כדי להרגיע את הרוחות.
"אנחנו עדיין לא יודעים מה הם בדיוק מנסים להשיג", אמר לוק בקול שוקל.
"האמת, רן אמר משהו כשהוא היה כאן. הוא אמר שיש להם תוכנית לחסל את כל מנהיגי המכון אבל הוא לא יכול היה לחכות אז הוא הגיע לכאן", אמרתי אחרי רגע.
"זה אומר שהם עומדים לנסות עוד משהו, במקום שכל מנהיגי המכון יהיו", אמר פורט בקול שוקל.
שלושתנו ישבנו בשקט וחשבנו למשך כמה רגעים ארוכים.
"הטורניר!", קרא לוק אחרי כמה דקות חשיבה, "טורניר 'מנהיג המכון החזק ביותר', זה עוד מעט לא?"
"זה עוד חודש", ענה פורט אחרי בדיקה קצרה.
"אוקיי, אז אנחנו אולי יודעים שהם יתקפו שם, אז מה הבעיה להעלות את הכוננות?", שאלתי בבלבול.
"סביר להניח שיש להם מידע מבפנים והם ידעו על זה". אמר לוק אחרי רגע.
"אז אנחנו חסרי אונים בעצם?", זה די מעצבן כשחושבים על זה.
"ההפך הוא הנכון, ידינו על העליונה", אמר פורט עם חיוך.
"מה זאת אומרת?", שאל לוק בקול מבולבל, "אני לא מצליח לראות איך המצב הזה לטובתנו".
"תחשוב על זה, הרי אם לא נגביר את האבטחה הם ירגישו שזה בטוח להגיע. כמו שראינו באירוע למען רד, המנהיג שלהם אוהב תשומת לב. והוא כנראה יגיע לטורניר בעצמו אחרי שהוא ירגיש שזה בטוח".
"לא הבנתי… אז אנחנו רוצים שהם ישתלטו על הטורניר?", שאלתי בבלבול.
"כן, וככה נוכל להרוג את הנחש. להוריד לו את הראש", השלים לוק את המחשבה של פורט.
"אז אנחנו… פשוט לא נעשה כלום? אני לא מוכן לשבת בחוסר מעש ולחכות לרן שיבוא להרוג אותי, או לתת להם לפגוע באזרחים חפים מפשע!"
"ברור שאנחנו נעשה משהו, אבל לא משהו שמישהו ישים לב אליו. אני כבר אארגן עזרה סמויה מאנשים שאני בוטח בהם. אתה בינתיים, תתאמן ותתחזק, אני צריך אותך בשיא הכוח כשאנחנו נהיה בתוך זה", אמר פורט והוציא את ויקטיני מהפוקדור.
"אני הולך לטפל בזה. לוק, תודה על העזרה. אני חושב שסיימת את העבודה שביקשתי ממך לעשות, אתה יכול להישאר בדירה שנתתי לך עד שנתפוס אותם וזה יהיה בטוח עבורך לחזור ללבנדר", סיים פורט והשתגר מהמקום.
אני ולוק ישבנו בשקט שנוצר במשך כמה דקות, הרגשתי קצת לא בנוח.
"אז… קרבות המחתרת… זה עסק מלוכלך לפי מה שראיתי", אמר לוק שחיפש נושא שיחה, "גם אתה… חיסלת את היריבים שלך כשניצחת?"
"עשיתי מה שצריך כדי לשרוד", החזרתי בקול קשוח, זה היה להרוג או להיהרג שם ולי לא היה חשק למות.
"ואתה… מתכנן לעשות הכל כדי לשרוד כשהם יתקפו את הטורניר?", שאל בהתעניינות.
"זה משנה?"
"אני רוצה לדעת מה אתה מוכן לעשות ולהקריב למען ההצלחה של זה".
"אני אעשה כל דבר שצריך כדי לשרוד", החזרתי בנחישות, "גם אם זה אומר שאצטרך לחסל את רן במו ידיי".
"זה טוב… זה טוב מאוד…", אמר לוק.
השקט חזר להשתרר בדירה כשדפיקות נשמעו בדלת.
"אולי כדאי שאני אפתח", אמר לוק אחרי שהסתכל עליי, כנראה בגלל ההפתעה שרן עשה לי בפעם הקודמת.
לוק פתח את הדלת ופינה את הדרך למי שנראה כשליח רשמי של הליגה.
"מנהיג המכון טראן, אני כאן כדי להעביר לך את המכתב הזה", אמר והגיש לי מכתב עם החותמת של הליגה.
פתחתי אותו והתחלתי לקרוא:
לכבוד מנהיג מכון העשב באזליה טראן,
הננו שמחים להזמין אותך לטורניר 'מנהיג המכון החזק ביותר' שיתקיים בעוד חודש מיום מסירת מכתב זה.
הטורניר יכלול את שמונת מנהיגי המכון עם רצף הניצחונות הארוך ביותר – בכללם הממוען – בו הם ילחמו אחד בשני בקרבות 6 על 6 על התואר, 'מנהיג המכון החזק ביותר'.
הנך מתבקש לקבל את ההזמנה ולהגיע מחר לרמת אינדיגו בשעה 17:00 כדי לאשר את השתתפותך.
בברכה,
ליגת אינדיגו.
"אתה צריך עוד משהו?", שאלתי כשראיתי שהשליח עדיין לא עזב.
"אני צריך שתאשר הגעה", אמר והגיש לי טופס לחתום עליו עם עט.
חתמתי והוא יצא מהדירה.
"תזמון מוזר…", אמר לוק בקול מהורהר.
"אתה חושב שיש עוד מנהיגי מכון שקשורים ל'ידו של הו-הו'? נראה לך הם יהיו חלק מהטורניר הזה?", הרעיון הפריע לי.
"אני אהיה איתך כן, טראן, אני לא יודע. שמור על עצמך שם", ענה לי לוק ויצא מהדירה.
היה לי חודש, חודש להתחזק, חודש לדאוג שהפעם לרן לא יהיה סיכוי נגדי.
= = = = =
לונה התעוררה כשהיא במיטה שלה עם סת' לצידה, הוא המשיך לישון בשלווה כשהיא הסתכלה עליו.
'הוא כל כך יפה', חשבה לעצמה כשליטפה את השיער הארוך והכסוף שלו שהתפזר על הכרית, ואז נשמעו דפיקות בדלת. היא התעלמה מהן כשהדפיקות המשיכו ולבסוף נעמדה בחוסר חשק והלכה לדלת.
'חסר למי שדופק שזה לא חשוב', חשבה בכעס כשלבשה את החולצה של סת', היא אהבה אותה משום מה.
היא פתחה את הדלת ושליח מטעם הליגה עמד מולה.
"מנהיגת המכון לונה, אני כאן כדי לתת לך את זה" אמר והושיט לה מכתב.
היא פתחה וקראה בזריזות, זו הייתה הזמנה לטורניר מנהיגי המכון.
"אני מאשרת הגעה", אמרה בקול ייגע כשלפתע סת' הופיע לצידה בהפתעה.
"חשבתי שהכל היה חלום ונעלמת לי באמצע הלילה" אמר ומשך אותה לנשיקה, גורם לה לשכוח מכל דבר פרט אליו.
"מנהיג המכון סת'? זה בשבילך", אמר והושיט גם לו מכתב.
הוא פתח את המכתב וקרא אותו במהירות.
לונה ראתה את הוויכוח הפנימי בתוכו כשהוא הסתכל עליה ועל המכתב, "אני אגיע", ענה וזה גרם לשליח להיראות מופתע.
"באמת?!", שאל בקול לא מאמין ואז קלט שהוא צריך להתנהג בצורה רשמית יותר וכחכך בגרונו, "אם ככה, אני אצטרך שתחתמו לי כאן בבקשה", אמר והגיש להם טופס עליו הם חתמו ואז השתגר מהמקום בעזרת הקדברה שלו.
"אתה באמת עומד ללכת לשם?", שאלה לונה והסתכלה עליו.
"טוב אני אמרתי לטראן שאני אלחם נגדו שם, וגם", אמר ומשך את לונה אליו, מצמיד אותה אליו וסוגר את הדלת.
"הבטחתי לעצמי שאני אשתנה למענך".
"אני… אני באמת כל כך חשובה לך?", שאלה לונה בחשש.
"יותר מכל דבר אחר בעולם".
= = = = =
"את יודעת… מכל הדברים שקרו לי בחיים, את הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם", לחש סת' בשקט.
"לא הגיע הזמן שכל אחד מאיתנו ילך למכון שלו?", היא הסתכלה עליו במבט שגרם ללב שלו לדפוק מהר יותר.
"להיות רחוק ממך… אני מרגיש שהלב שלי נקרע כשאני לא איתך", החזיר לה בקול מלא כאב.
"אנחנו לא יכולים להישאר ככה… יש לנו תפקיד", החזירה לו לונה.
"שילך לעזאזל התפקיד! שילך לעזאזל הכל לונה! בואי נעזוב הכל ונשאיר את הבלאגן הזה למישהו אחר", החזיר לה סת' בלהט למרות שהוא ידע כבר מה תהיה התשובה.
"אתה יודע שגם אני וגם אתה לא יכולים לעשות את זה סת'…", החזירה לו בעצב ומשכה אותו לנשיקה.
"אני מניחה שככה נצטרך לחיות מהיום…".
אבל לסת' לא הייתה שום כוונה להמשיך לחיות ככה, והייתה לו תוכנית מושלמת.
"לפחות… בואי נשאר יחד עד האסיפה מחר…".
לונה הביטה בו במבט ארוך, "אתה חסר תקנה, אתה יודע את זה?", שאלה עם חיוך שמחייכים לילד קטן שעושה שטות.
"אני יודע", אמר ומשך אותה אליו.
= = = = =
"אתה תקפת אותו! בלי רשותי!", צעק האדון על רן שכרע ברך לעברו.
"מה זה משנה אם הייתי הורג אותו עכשיו או אחר כך? התוצאה לא הייתה משתנה!", החזיר לו רן בכעס.
"אתם כולכם חבורה של לא יוצלחים! מה חשבתי לעצמי כשהעמדתי אתכם לצידי?", צעק בכעס כשנרון, טרנס ורן מאחוריו.
"אתה הפסדת פעמיים למנהיג המכון, אתה לא הצלחת למנוע את הבריחה של החוקר ההוא, ואתה נכשלת במשימה שלך ופעלת בלי רשותי! אתם שלושתכם עלובים!", אמר בבוז.
"הפשיטה על הטורניר מבוטלת", הוסיף אחרי רגע.
"אתה לא יכול לעשות את זה! אתה הבטחת לי נקמה!", צעק רן בכעס אבל לא העז להרים את ראשו.
"זה מה שקורה כשאתם לא מסוגלים לעשות כלום. החוקר הזה יגלה למישהו על הפשיטה ולא נוכל לעשות כלום".
"החוקר לא יגיד כלום. וגם אם כן, אף אחד לא יאמין לו. לא ראיתי שום תגבורת של האבטחה. אל תבטל את התוכניות שלנו רק בגלל שטות כזאת אדוני", החזיר טרנס לידו.
"שטות שאתם אחראיים עליה!", אמר והתיישב על הכסא כשהגב שלו אליהם.
"טרנס, אתה אחראי להודיע לי על כל שינוי באבטחה של הטורניר. רן ונרון, אם שניכם תפשלו עוד פעם אחת… זאת תהיה הפעם האחרונה שתפשלו בה אי פעם", אמר באיום והחווה בידו, רומז להם לצאת.
"תודה…", אמר רן לטרנס אחרי שיצאו.
"אתה תקבל את הנקמה שלך אחי, אל תדאג", אמר טרנס בחיוך.
"רק נקווה שהרצון שלך לנקמה לא ידפוק את כל העסק הזה", אמר נרון בקול קר.
"מה אמרת?", אמר רן ועצר אותו מלהתקדם.
"היי תירגעו, כולנו באותו הצד. זוכרים?", אמר טרנס אבל גם נרון וגם רן התעלמו ממנו.
"אתה באמת חושב שאני מפחד ממך?" שאל נרון במבט קשוח והסתכל על רן, "בתור עונש לכישלון שלי, אבא שלי שלח אותי להילחם בקרבות בהם אני צריך לשרוף את היריב שלי למוות כשאני מנצח… לאף אחד לא אכפת אם אני רוצה לעשות את זה או לא, אני עושה את זה כי אני חייב. אז אל תגרום לי לעשות את זה", החזיר לו נרון במבט אפל ודחף אותו מהדרך שלו.
"אתה צריך להירגע לפעמים, אתה נותן לרצון שלך לנקמה להכתיב לך איך להתנהג", אמר טרנס מאחורי רן.
"בלי הרצון לנקמה… לא הייתי מגיע לכאן בכלל…", אמר בקול אפל.
רק עוד חודש… עוד חודש לטורניר הארור והוא יקבל את הנקמה המתוקה שלו.