בפרקים הקודמים:
= = = = =
לוק עבר באותו שבוע על כל המקרים שארן העביר לו בכונן, היה מתיש לעבור על כולם. התוכנית "חדשות הבידור בעולם הפוקימון" פעלה ברקע, המארח וואלאס העביר חדשות על כל המחוזות. הוא התחיל לדבר על מאתגר מסוים באתגר המכונים של ג'וטו-קנטו בשם נרון ועל כך שהוא כנראה יהיה הראשון שיצליח להשלים את אתגר המכונים מזו תקופה, הוא גם כמובן דירג את הסטייל שלו בארבע מתוך חמישה מיילוטיקים, ציון די גבוה יחסית למישהו בלי מעצבים.
במשך כל אותו השבוע הוא התקדם בזמן שלוק פשוט עבר על כל פרט ופרט. גבר שהשתגע ורצח את אשתו, הבעיר את הדירה והתאבד בקפיצה. ילד שבטעות שרף בית ואת אחיו הקטן. אישה ששרפה את החנות של האויבת המסחרית שלה כשהיא נמצאת בפנים. אבל שום דבר בנוגע לידיים קטועות.
בסוף השבוע לוק התיישב בספה באנחה.
'הייתי בטוח שזה הכיוון הנכון. אבל אם אין עוד מקרים כאלה…', חשב בייאוש.
ואז לפתע צצה מחשבה בראשו. הוא עבר על כל המקרים שוב רק כדי לוודא שהוא צודק. הוא חייב לדבר עם ארן שוב.
= = = = =
לוק הגיע לתחנת המשטרה באקרוטיק כדי לדבר עם ארן, אחרי זיהוי קצר הניחו לו להיכנס לתחנה והוא נכנס למשרד של ארן.
"לוק, מה אתה עושה כאן?", שאל ארן, בבירור מופתע.
"אני צריך לדבר איתך ארן", אמר לוק וסגר אחריו את הדלת, אבל הוא לא התיישב על אחד הכסאות מול ארן.
"מה העניין?"
"אני חוקר כרגע את מקרה הרצח שקרה באזליה, חתכו את יד שמאל של הקורבן ואז שרפו את הגופה, היד לא נמצאה. חשבתי שאני אמצא עוד מקרים כאלה כשאחפש במקרי מוות משריפה אחרים, לצערי לא מצאתי", אמר לוק והסתובב במשרד כאילו בתום.
"טוב, אני מניח שתצטרך לחפש כיוון חקירה אחר, החשדות שלך לא יכולים להיות תמיד נכונים נכון?", אמר ארן בצורה שגרמה ללוק להאמין בחשדות שלו.
"אבל אתה יודע משהו מעניין?" שאל לוק והתקרב אל ארן.
"מה מעניין? כן מצאת משהו?" שאל ארן כאילו הוא עשה איזושהי טעות.
"אני חושב שאתה לא הבאת לי את כל מקרי השריפה!" אמר לוק, תפס את הראש של ארן ודפק אותו בשיא העוצמה בשולחן שלו ואז עיקם את היד שלו מאחורי הגב.
"על מה אתה מדבר לוק? תשחרר אותי! על מה שעשית עכשיו אתה יכול להיכנס לכלא!" צעק ארן בכאב.
"אל תשקר לי ארן! אני זוכר את המקרה של "המבעיר", אבל הוא לא נמצא באף אחד מהמקרים שנתת לי!" אמר לוק ועיקם לארן את היד אפילו יותר.
"עכשיו תגיד לי את האמת! למה לא הבאת לי את כל המקרים?" לוק ידע שהוא יצליח להוציא את האמת ממנו רק בדרך הזאת, הוא יכחיש בכל שיטת חקירה אחרת.
"בסדר בסדר! זה נכון! הוצאתי הרבה מקרים! הם איימו על המשפחה שלי, לוק! לא הייתה לי ברירה!" צעק בבכי ולוק שחרר אותו בעצבנות.
"לעזאזל איתך ארן!" צעק לוק ובעט באחת הארוניות במשרד.
"אני מציע לך לצאת מזה, לוק", אמר ארן והצמיד ממחטה לאף המדמם שלו, "זה יותר גדול ממה שאתה חושב. אבל זה רק אימת את מה שלוק כבר ידע.
"ידעתי מההתחלה למה אני נכנס, ומה שקרה כאן רק אימת את מה שכבר ידעתי. האנשים שעשו את זה חייבים להיעצר", אמר לוק וטרק אחריו את דלת המשרד.
= = = = =
'אז מה יש לנו עד עכשיו?', חשב לעצמו לוק והתחיל למנות את כל מה שיש לו: רצח של מאתגר מכונים וכתובת על הכניסה למכון של מנהיג המכון טראן. ניסיון רצח וגילוי הרוצח שהתאבד ולכאורה מת בעבר. הגופה של הרוצח נעלמה. שיטת רצח דומה ביותר מקרים ממה שלוק חשב. יש גם לאנשים האלה מספיק כוח כדי לאיים על שוטר בתפקיד. ואיכשהו מנהיג המכון של אקרוטיק יכול להיות קשור לפרשה כי הוא דיבר עם רן, האחד שניסה לרצוח את המשפחה והתאבד.
הבגידה של ארן כאבה ללוק, אבל הוא היה יכול להבין את הסיבה. זה למה הוא לא הקים משפחה בזמן שהוא בעסק, הוא לא רצה שיהיה לאף אחד קלף מיקוח עליו. זה אומר שהמקום הבא שלוק יצטרך לבדוק בו יהיה המקרה היחיד שעליו הוא יודע. המקרה של "המבעיר".
= = = = =
"הוא גילה", אמר ארן בצד אחד של הקו.
"חתיכת אפס לא יוצלח! אני אחתוך לילד שלך את האצבע בגלל זה!", צעק האיש בכעס.
"לא! בבקשה אל תפגע בו! זאת לא אשמתי! הוא זכר את המקרה של "המבעיר"! לא הייתה לי שום דרך לדעת!", אמר ארן בתחנונים.
האיש גיחך לעצמו 'כל כך עלוב, זה למה אתה לא צריך משפחה כשאתה בתפקיד כמו שלך או שתלמד לשאת בתוצאות', חשב לעצמו ואמר "הפעם אני לא אעשה כלום, תחכה לפקודות חדשות", וניתק את הפלאפון.
הפעם הוא לא התכונן להגיד לאדון, הוא לא רצה שיחשוב שהוא חסר תועלת כמו נרון הילד העלוב ההוא. הוא ימצא דרך לטפל בו, גם אם הוא יצטרך לעבור על אחת הבקשות של האדון, חשב לעצמו עם חיוך.
= = = = =
לוק החליט לנסות להגיע למבעיר בעזרת קשרים אישיים והרבה בירוקרטיה. אחרי שבוע שבו שלח מכתבים, הפעיל קשרים והתקרב לאנשים הוא קיבל בחזרה את המכתב שלו בדואר עם הכיתוב "נדחה" באדום.
'הגיע הזמן לערב את פורט אם כך', חשב לעצמו לוק והתקשר לפורט. אחרי שעתיים היה לו אישור כניסה לאגף האסירים הכי שמור בכל המחוז.
'אני אדיוט שלא דיברתי עם פורט כבר לפני זה', חשב לעצמו לוק בזמן שאחד השומרים מוביל אותו במסדרונות בית הכלא.
הם עברו דרך מסדרונות מלאים בדלתות שקופות, מאחורי כל אחת מהן ישב אסיר במצב זה או אחר. היו אפילו כמה שהתפרעו ודפקו על הדלתות עם הראש שלהם בשיגעון. בסופו של דבר הם הגיעו לדלת באמצע אחד המסדרונות, השומר פתח את הדלת והכניס את לוק פנימה.
"יש לך חצי שעה איתו", אמר ללוק ונעל את הדלת.
לוק הסתכל בתא, הוא היה ריק למעט שולחן ושני כיסאות, בכיסא שמולו ישב איש עם מבט חודר ופנים מגולחות, לחלוטין לא המראה השכיח של רוצחים סידרתיים. לוק התיישב על הכיסא והוציא את הפנקס שלו.
"אתה האחד הידוע בכינויו "המבעיר"?", שאל.
האיש מצדו הסתכל על לוק במבט הזה שלו ולא אמר מילה.
"אני צריך שתענה לי על כמה שאלות בנוגע לרצח שנעשה לפני מספר שבועות. תוכל לעזור לי?" ועדיין, שום תשובה.
אחרי כמה שאלות שנמשכו בערך עשר דקות – זמן יקר מאוד – לוק נאנח והתייאש. הוא הניח את הפנקס שלו על השולחן והכריכה נפתחה ככה שראו את אחד המטבעות המוזרים עם "יד הלהבה" שהוא הדביק על הפנקס עם סילוטייפ, השני היה בכיס שלו.
"מאיפה יש לך את זה?" שאל המבעיר והצביע על המטבע.
"זה? מצאתי את זה בזירות הפשע של המקרה שאני חוקר כרגע", לוק החליט לזרום איתו בשיחה, אמרו לו ששום חוקר לא הצליח לדובב אותו עד היום והוא לא עמד לבזבז את ההזדמנות שלו.
"לא כדאי לך לסמוך עליהם… הם יזרקו אותך ממש כמוני. כמו גרב משומש", אמר בעצב.
"הם? מי זה הם?"
"הם מגיעים אליך ומציעים לך הכל: כסף, עושר, חיי נצח. בתמורה הם רוצים שתביא להם את יד שמאל של אדם שרצחת ושרפת. אבל אותי הם השאירו להירקב בכלא הזה", אמר בקול נוטף שנאה.
"ומה המטבע אומר?" שאל לוק והצביע על הפנקס.
"זה הסמל שלהם, "ידו של הו-הו", כך הם קוראים לו."
"אתה יודע איפה הם יושבים?"
"הם נמצאים בכל מקום, אולי אפילו בבית הכלא הזה. המנהיג שלהם נמצא בגולדנרוד".
"יש לך מושג מה זה אומר?" שאל לוק ושם מול האיש את התמונה עם הכתובת שעל המכון.
"לא, לפעמים יש כאלה שמונעים מצרכים אישיים ולאו דווקא עושים את הכל כדי למלא את ההוראות", אמר ולוק ושם לב שנשארה לו עוד דקה.
"יש עוד משהו שאתה חושב שחשוב שאני אדע?" שאל בדחיפות.
"כן, אם אני אמות ביומיים הקרובים תדע שזה הם. ותדע שאתה צריך להיזהר", אמר ואז הדלת נפתחה והשוטר הוציא משם את לוק.
לוק חזר לדירה שפורט נתן לו באזליה. במשך יומיים הוא בדק כל מה שאפשר לגבי "ידו של הו-הו", אם זה היה באינטרנט או אצל אחד החברים שלו במשטרה אבל לא מצא כלום. יומיים אחרי זה הוא שמע בחדשות ש"המבעיר" נמצא שרוף למוות בתא שלו בכלא, יד שמאל שלו חסרה.