פוקימון בן 15: עדיין מצליח בכל קנה מידה אפשרי
מאמר מאת צ'רלס סולומון
אחרי 15 שנה, 700 פרקי אנימה ו14 סרטי קולנוע, אש קטצ'אם ומליוני ילדים מסביב לעולם עדיין מנסים לתפוס את כולם!
באפריל 1997 הופיעה הגרסה המונפשת של פוקימון על גבי סמך הטלויזיה היפני. הסדרה התבססה על משחק שהוצג לעולם שנתיים קודם לכן והיא עקבה אחר דמותו של קטצ'אם (סאטושי במקורי) בניסיון שלו להיות מאסטר פוקימון על ידי יצירת צוות לחימה אשר יוכל לגבור על כל מאמן בסדרה של קרבות. באותם זמנים ליוו אותו ברוק חולה האהבה, מיסטי הקשוחה ופיקאצ'ו, העכבר החשמלי.
הסדרה הצליחה ביפן, וכבר ב1999 היא השתלטה על אמריקה. מוצרי פוקימון היו בכל מקום. המוטו היה "לתפוס את כולם" וזה גרם לסרט הראשון בסדרה לגרוף יותר מ85 מיליון דולרים בקופות באמריקה בלבד. אז החדשות עזבו כל התרחשות אחרת והתפנו לדווח על גניבות של קלפי החלפת פוקימונים בבתי הספר לילדים.
כאשר ההיסטריה הגיעה לשיאה, המדיה וחלק נרחב מן האוכלוסיה פשוט שיערו שמדובר בשלב חולף, ובסופו של דבר, המוצר יתמוגג לאיטו. אבל שחקנים, מעריצי האנימה והורים לילדים בגיל היסודי יודעים שהתופעה עדיין כאן – במיוחד לאור המכירות הקיימות.
ג'ייסי סמית', מנהל המכירות של חברת פוקימון הבין לאומית, אומר: "אנשים זוכרים את הפוקימון של שנות ה90 ושנות ה2000 מכיוון שזה היה כל כך גדול. הרבה מהם מאמינים שזה נעלם מן העולם, אבל פוקימון יציבה כבר 15 שנה ברציפות. במהלך הזמן הזה נמכרו כ230 מיליון עותקים ממשחקי הפוקימון ברחבי העולם; מקום שני אחרי "מריו", אשר התחיל עשור מוקדם יותר. המשחקים החדשים של פוקימון לדוגמה, "פוקימון שחור ולבן", מכרו 14 מיליון יחידות. מה גם שבמהלך השנים נמכרו 19 מיליארד חבילות קלפים". זה שני קלפים לכל בן אדם שחי על פני היקום.
האנימה של פוקימון משודרת ב160 מדינות, ומתורגמת ל30 שפות (הערת המחבר: היא משודרת גם בישראל בשפה העברית). עד כה שודרו כ700 פרקים במשך 15 שנה. רק להשוואה, הסדרה "משפחת סימפסון" קיימת 23 עונות והיא הגיעה בפברואר לפרק ה500 שלה.
למרות הביקורת נגד "פוקימון" במתן לגיטימציה להימורים, התנהגות אנטי-מוסלמית ושידול דרוויניסטי, הסדרה והמשחקים עדיין משדרים מושגים מנצחים כמו חברות וספורטיביות. אם מאמן מנצח, זהו אינו נצחון מופלא, אלא רק הדגמה לקשר שלו עם הפוקימונים. בסדרה, אש מעולם לא נותן מקום להתנהגות רעה, ולפעמים הוא מקריב את עצמו ואת התחרותיות שלו על מנת לשמש דוגמה. כמו במקרה ששחרר את באטרפרי על מנת שיוכל לחיות עם בת זוגתו.
פוקימון גם נותן חשיפה לילדים אמריקאים על התרבות האנימציה היפנית. רולנד קלטס, מחבר הספר "יפן-אמריקה: איך תרבות יפנית פלשה לארה"ב", אומר: "פוקימון פרצה את הדרך עבור סדרות אנימה אחרות ועדיין נשארה חזקה. היא הכירה לקהל חדשים, בעיקר ילדים, את מה שנקרא – הסטייל של האנימה: ציור בקו, מראה קיצוני, תמונה דו מימדית ומשולש אסטרטגי של שיווק הכולל: משחקים, אספנות וסיפורים. סדרות כמו "פוקימון" או "דרקון בול זי" משמשות כסם לאנימה, מנגה ותרבות יפנית. ברוב המקרים, אותם ילדים גדלים ומחליטים ללמוד את השפה היפנית, או לוקחים כמה שיעורים פרטיים בנושא".
באוגוסט השנה, 25 מדינות יתחרו באליפות הפוקימון השנתית, שתערך בקונה – הוואי. הסרט ה14 של פוקימון, שודר לאחרונה בערוץ המצוירים והוא צפוי לצאת לDVD בחודש הקרוב. בחורף הקרוב צפויים לצאת הגרסאות החדשות של המשחקים האחרונים – "פוקימון שחור 2 ולבן 2". ויש אתרי משחק און ליין לקלפי החלפה לכל מי שמעוניין ללמוד את המשחק ולשחק בו בזמנו החופשי.
כאשר נשאל לגבי קסם המשיכה של פוקימון, סמית' עונה: "אחת הסיבות שהמוצר כל כך טוב היא שהעולם הוא מאוד עשיר. הרי יש יותר מ640 פוקימונים עכשיו. כך שלכולם יש את המועדף עליהם, או אפילו את קבוצת המועדפים עליהם. העקרון בפוקימון הוא לאסוף, להחליף ולהלחם: ויש לך כעת 640 דרכים לעשות את זה. אתה יכול לאסוף אותם, להחליף אותם עם החברים שלך, או לאמן אותם לקראת לחימה בקרבות הוידאו או בקלפי ההחלפה. אנשים רוצים להשלים את האוסף שלהם. אנשים רוצים למצוא פוקימון אחד חדש אשר יעזור להם".
– – – – –
קישור למאמר המקורי:
http://herocomplex.latimes.com/2012/04/11/pokemon-ash-ketchum/